המשרד להגנת הסביבה מזהיר: העיכוב המתמשך בחקיקת חוק לאסדרת העיסוק במזגנים ובמערכות קירור פוגע בהיערכות המשק הישראלי למעבר לגזי קירור ירוקים. זאת, על פי בחינה מעמיקה שביצע המשרד, המצביעה על עלויות פוטנציאליות של כ-40 מיליארד ש"ח עד שנת 2040. כמו כן, קיים סיכון ממשי ליכולת הציבור להמשיך ולהפעיל מערכות מיזוג וקירור, זאת בשל מחסור עתידי בגזי הקירור הנוכחיים.
ישראל בפיגור בהיערכות למעבר לגזי קירור ירוקים
בעוד מרבית מדינות העולם, למעט ישראל וכמה מדינות מתפתחות באפריקה, כבר נמצאות בעיצומו של מעבר הדרגתי לגזי קירור ירוקים בהתאם להסכם הגלובלי – תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, ישראל מתמהמהת בהסדרת הנושא. ההסכם מחייב מדינות להפחית באופן הדרגתי את השימוש בגזי חממה ממשפחת ה-HFC, שהם גורם משמעותי לזיהום הסביבה ולפליטת גזי חממה.
על פי תיקון קיגאלי, מדינות שלא יעמדו ביעדי ההפחתה עד סוף שנת 2032 – לרבות הפחתה של 70% בצריכת הגזים המזהמים – לא יוכלו להמשיך לסחור בגזים אלו עם יתר מדינות העולם. המשמעות עבור ישראל היא קריטית: אי-עמידה בהתחייבות זו עלולה להוביל למצב מסוכן בו ייווצר מחסור בגזי קירור, דבר אשר יפגע ביכולת לתחזק מערכות מיזוג אוויר וקירור.
קריאה לסיום מהיר של החקיקה להסדרת העיסוק
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הדגישה כי המשך העיכוב בחקיקת החוק וההיערכות למעבר לגזי קירור ירוקים עלול לעלות למשק עשרות מיליארדי שקלים ולהוביל למחסור בגזי קירור לתחזוקה שוטפת. "על הכנסת להשלים את החקיקה הקריטית הזו בשבועות הקרובים," אמרה השרה, "על מנת להבטיח היערכות מיטבית של המשק בזמן".
פרסום
ניתוח כלכלי – נזק כלכלי משמעותי ללא תוכנית לאומית
בבחינה מעמיקה של המשרד להגנת הסביבה, בהובלת ד"ר נעמה ולד וד"ר גיל פרואקטור מאגף שינויי אקלים, נמצא כי הנזק למשק מעיכוב ביישום תוכנית מקיפה להפחתת צריכת גזי קירור מזהמים מוערך בכ-40 מיליארד ש"ח עד שנת 2040. מדובר בעלות שמרנית, הכוללת רק את העלויות הנובעות מהחלפת מערכות קירור ומיזוג ישנות המבוססות על גזי HFC.
ניתוח זה מראה כי ניתן לצמצם את מרבית העלות באמצעות הפחתה מדורגת במכסות יבוא של גזי ה-HFC, במקביל ליישום תוכנית לאומית תומכת שתכלול חקיקת חוק להסדרת העיסוק במיזוג ובקירור, רגולציה ותמריצים כלכליים לצמצום יבוא מערכות המבוססות על גזי HFC, האצת המעבר לטכנולוגיות ירוקות וצמצום דליפות.
המשרד להגנת הסביבה קורא ליישום דחוף של התוכנית הלאומית
המשרד להגנת הסביבה פועל בשיתוף עם משרדי העבודה, הכלכלה ורשות הכבאות וההצלה לקידום הפחתה מדורגת ואחראית של מכסות יבוא גזי ה-HFC. לצד זאת, המשרד קורא לסיום דחוף של חקיקת חוק לאסדרת העיסוק בעבודה במערכות מיזוג וקירור, הנמצא מאז אפריל 2023 באחריות ועדת העבודה והרווחה, ולאימוץ תוכנית לאומית למעבר לגזי קירור ירוקים.
ההשלכות של אי-עמידה בדרישות תיקון קיגאלי
אי-עמידה בדרישות ההסכם עלולה להביא להפסקת הסחר בגזי קירור שעליהם מתבסס השוק המקומי, ולהשפיע באופן נרחב על בריאות הציבור, יכולת אחסון תרופות בתנאים מתאימים, ביטחון תזונתי, פגיעה בפריון המשק, עלויות גבוהות להחלפת מערכות קירור וסגירת עסקים התלויים במערכות מיזוג וקירור. הפגיעה תהיה משמעותית במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות.
פרסום
יישום התוכנית – חיסכון עצום ופעולה מיידית
החישובים שביצע המשרד מראים כי יישום מוקדם של התוכנית הלאומית, כבר בשנת 2025, יביא לחיסכון מצטבר של כ-13 מיליארד ש"ח לעומת התחלת היישום בשנת 2032. התוכנית כוללת, בין היתר, הסדרת העיסוק בעבודה במיזוג ובקירור, קביעת הגבלות על מערכות מיזוג וקירור לפי השפעת גזי הקירור, צמצום דליפות, תוכנית מענקים להחלפת מערכות ישנות, ומחזור והשמדה של גזי קירור קיימים.
חשיבות הסדרת העיסוק במיזוג ובקירור
הסדרת העיסוק בעבודה במיזוג ובקירור היא הצעד הבסיסי והחיוני ביותר בתוכנית הלאומית, והכרחי לקידום מעבר בטוח לגזי קירור ירוקים. מהלך זה יסייע גם בצמצום דליפות ובשימוש חוזר בגזי קירור, ויבטיח כי כלל העוסקים במקצוע יוכלו לתת מענה לגזי הקירור הירוקים, להבטיח עמידה בדרישות ולהגן על המשק מהשלכות חמורות.
