לאחר עיכוב ממושך של כמעט שנתיים, השלימה ועדת העבודה והרווחה בנובמבר האחרון את עבודתה על החוק המסדיר את תחום התקנת המזגנים החדשים בישראל. אך למרות שהחוק זכה להסכמה רחבה, הקואליציה עדיין לא מצאה את הזמן להעלות אותו להצבעה במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, ועיכוב זה עשוי לגבות מחיר יקר מבחינה ציבורית וסביבתית.
גזים ירוקים – מסוכנים יותר אך הכרחיים לסביבה
המעבר לשימוש בגזי קירור ירוקים הוא צעד משמעותי למאבק במשבר האקלים. גזים אלו, המחליפים את הגזים המזהמים ממשפחת ה-HFC, ידידותיים יותר לסביבה ומפחיתים את פליטת גזי החממה. לדוגמה, קילוגרם אחד של גזים ממשפחת ה-HFC שווה בערכו האקלימי לכשני טונות של פחמן דו-חמצני. עם זאת, גזי הקירור הירוקים נחשבים לדליקים יותר, ודורשים מיומנות גבוהה וטיפול זהיר מצד טכנאי המזגנים.
המעבר לגזים ירוקים מתבצע בהתאם להסכם קיגאלי לתיקון פרוטוקול מונטריאול, המחייב מדינות להפחית 70% משימוש בגזים המזהמים עד שנת 2032. מדינות שלא יעמדו ביעד זה לא יוכלו לסחור בגזים הללו בעולם. כמעט כל המדינות המפותחות כבר נמצאות בעיצומו של מעבר זה, ואילו ישראל ממשיכה לפגר בשל עיכובים באישור חקיקה מתאימה.
הסכנות בעיכוב
המציאות כיום היא שכל אחד יכול להתקין מזגנים חדשים בישראל, ללא כל פיקוח או הכשרה מקצועית. ללא החוק, טכנאי מזגנים חסרי ניסיון עלולים להתמודד עם גזים דליקים ולסכן לא רק את עצמם אלא גם את הציבור כולו. הפיקוח בתחום זה הוא הכרחי, במיוחד לאור כניסת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" בתחילת השנה, המאפשרת יבוא חופשי של מזגנים ירוקים. ללא החוק, טכנאים שאינם מוכשרים יתקינו מערכות חדשות אלו ויחשפו את הציבור לסיכונים בטיחותיים חמורים.
פרסום
מערכות הקירור הירוקות, הזולות בכ-15% ממערכות הקירור הישנות, צפויות להיכנס לשוק בכמות גבוהה בתקופה הקרובה. אם לא יחול שינוי במצב החוקי, השוק עלול להפוך לפרוץ, והתקנות המזגנים תהפוך לבעיה בטיחותית חמורה.
מחיר העיכוב: עשרות מיליארדים
מעבר לסכנות המיידיות, עיכוב ביישום החוק גורם לנזקים כלכליים כבדים למשק הישראלי. על פי מחקר שביצע המשרד להגנת הסביבה, הנזק הכלכלי המצטבר מעיכוב ביישום תכניות להפחתת השימוש בגזים מזהמים מוערך בכ-40 מיליארד ש"ח עד שנת 2040. בנוסף, עיכוב זה עלול לעכב את שילוב ישראל בשוק העולמי של גזים ירוקים, דבר העלול לגרום לפגיעה תדמיתית וכלכלית.
החוק והמחלוקות הפוליטיות
בעוד רוב מדינות העולם פועלות בהתאם לתיקון קיגאלי, המחייב הפחתת השימוש בגזים מזהמים, ישראל מתמודדת עם עיכובים פנימיים. במהלך העבודה על החוק התגלו עיכובים בלתי מוסברים מצד ועדת העבודה והרווחה, שהונהגה על ידי ח"כ ישראל אייכלר. חלק מהעיכובים נבעו מדרישות טכניות, כמו פיתוח חיישנים מיוחדים, לצד ביקורת אישית על דמויות כמו פעילת האקלים גרטה טונברג, שטענות נגדה הועלו באופן לא רלוונטי.
לבסוף, לאחר מאבק ממושך, הועבר החוק בוועדה בנובמבר האחרון, אך עדיין לא הגיע להצבעה במליאה.
פרסום
המצב הנוכחי והבטחות הקואליציה
כיום החוק ממתין לאישור במליאת הכנסת, אך עיכובים נוספים נגרמים בשל סדרי העדיפויות של הקואליציה. יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, הצהיר כי החוק יעלה להצבעה בשבוע הקרוב, אך טרם נקבע לכך מועד ברור.
סיכום
העיכוב באישור החוק, שמטרתו להבטיח פיקוח בתחום המזגנים החדשים, חושף את הציבור והמשק לסיכונים חמורים. התנהלות זו מצביעה על חוסר יכולת לקדם חקיקה הכרחית בזמן המתאים, והדבר מעכב את השתלבות ישראל במאמץ העולמי לשיפור איכות הסביבה.
אישור החוק הוא לא רק צעד בטיחותי חיוני, אלא גם איתות לכך שישראל מתייחסת ברצינות לאתגרים הסביבתיים. כעת נותר לקוות כי ההבטחות לקדם את החוק יתממשו במהרה, לפני שנשלם את המחיר.
