במציאות של משבר אקלים מתגבר, ממשלות רבות בעולם נוקטות בצעדים לצמצום פליטת גזי חממה, כולל גזי קירור מזהמים. ישראל נמצאת בשלב קריטי במעבר לשימוש בגזי קירור ידידותיים יותר לסביבה, אך העיכובים בקידום החקיקה והאילוצים של המשק הישראלי מעמידים אתגר משמעותי בפני המהלך. מה הם הצעדים שננקטו, ומה המשמעויות עבור המשק והאזרחים?
בחודש נובמבר האחרון חתמה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, על שינוי במתווה המעבר לשימוש בגזי קירור ירוקים במערכות מיזוג אוויר וצ'ילרים. השינוי נועד להתמודד עם העיכובים בקידום החוק להפחתת יבוא גזי הקירור המזיקים, חוק שנתקע בשל עיכוב שנוצר על ידי ח"כ יעקב אייכלר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה. אייכלר, אשר מונה לתפקידו לאחרונה, דוחה את קידום החוק מתוך טענות לגבי הסיכון שבשימוש בגזי קירור ירוקים, שלדבריו דליקים יותר ומסוכנים לשימוש.
מתוך מאמץ לזרז את קידום החקיקה, קבעה סילמן שבמידה והחקיקה לא תושלם עד סוף השנה, המשק ייאלץ להפחית 40% מהיבוא של גזי הקירור המזיקים לסביבה, במקום ההפחתה הצפויה של 15% בלבד. אולם, עם הזמן התברר שהמשק הישראלי אינו ערוך להתמודד עם שינוי כה מהותי בפרק זמן קצר כל כך, ולכן ההגבלה החמורה בוטלה, יחד עם ביטול התקנות שציפו לכך.
התקנות החדשות נועדו לעודד את השוק לעבור לשימוש בגזי קירור מסוג HFC הפוגעים פחות באקלים. משרד הכלכלה כבר הפחית השנה את מכסות היבוא של גזים אלו ב-10%, והתקנה לשנה הבאה קבעה הפחתה של 15%. למרות המאמץ, גורמים במשרד הכלכלה ובקרב התעשיינים מפעילים לחץ להקל על הדרישות, כך שההפחתה הצפויה תצטמצם ל-10% בלבד, דבר המעמיד את ישראל מאחור ביחס למדינות מתקדמות אחרות בעולם, שהתחילו כבר לפני מספר שנים להפחית את השימוש בגזים המזיקים לאקלים בקצב מואץ.
פרסום
בשנת 2025, המתווה צפוי להאט את הקצב להפחתה של 15%, וב-2026 קצב ההפחתה יעמוד על 25%. היעד המקורי של הפחתת 40% מהיבוא עד שנת 2024 נדחה לשנת 2027, ורק בשנת 2029 תצליח ישראל להגיע ליעד השאפתני של הפחתה של 70%. כמו כן, החל משנת 2032, מדינות שלא יישמו באופן מלא את "תיקון קיגאלי" לפרוטוקול מונטריאול, המסדיר את המעבר לגזי קירור ירוקים, לא יוכלו יותר לסחור בגזי קירור עם שאר העולם. משמעות הדבר היא שישראל עלולה למצוא את עצמה מבודדת בשוק הגזים הללו, מה שעלול לפגוע קשות במשק.
אייכלר, שעיכב את החקיקה במשך כשנתיים, הצהיר באחרונה שהוא אינו ממהר להשלים את החוק, וסילמן נאלצה להיכנע ללחץ ולבצע שינויים נוספים בתקנות, כפי שעשתה כעת, על מנת לאפשר לו זמן נוסף לדיון בנושא.
פרסום
במשרד להגנת הסביבה מדגישים שהעיכוב ביישום החוק גורם נזק כלכלי נרחב. לפי עבודה כלכלית שבוצעה במשרד, העיכוב עלול לגרום לנזק מצטבר של 40 מיליארד שקלים עד שנת 2040, כולל סיכון משמעותי לאספקת מזגנים לתושבים. גזי הקירור מהווים כ-6% מפליטות גזי החממה של ישראל, ומעבר לשימוש בגזי קירור ירוקים יוכל להפחית באופן משמעותי את הנזק הסביבתי. לפי הערכות, גזי קירור מסוג HFC הם בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית עצום, כאשר קילוגרם אחד מהם שווה ערך להשפעה של כ-2 טונות של פחמן דו-חמצני.
בארגוני הסביבה מזהירים שעיכוב נוסף ביישום התקנות יגרום לעליית מחירים שתפגע בעיקר בשכבות החלשות, שכן היצע הגזים יקטן והביקוש יישאר גבוה. "שומרי הבית", עמותה הפועלת למען קידום היערכות למשבר האקלים, מדגישה כי ככל שיישום התוכנית יוקדם, כך ניתן יהיה לחסוך למשק עד 13 מיליארד שקלים עד שנת 2023. יוני ספיר, יו"ר העמותה, מתריע מפני הכניעה ללחצים פוליטיים ולגורמי אינטרסנט, וקורא לממשלה לאמץ את היעדים שנקבעו במלואם.
