אמצעים להפחתת רעש ממזגנים

התקנת מזגנים מוסדרת בתקן ישראלי 994 חלק 4 "מזגני אוויר: התקנה". התקן קובע דרישות להתקנת מזגני אוויר ובדיקות שיש לבצע במהלך ההתקנה. סעיף 3.4 מתייחס במיוחד לנושא מניעת רעש ורעידות. הדרישה היא כי "המתקין ינקוט את כל האמצעים כדי להבטיח שרמת הרעש מהמזגן, בזמן הפעלתו לאחר ההתקנה, לא תחרוג מדרישות התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990. כמו כן הוגדרו תנאים שמאפשרים לעמוד בדרישה זו.
אם הפעלת המזגן גורמת למטרד, אפשר לנקוט את האמצעים הבאים:

פרסום

1. העברת יחידת העיבוי אם המזגן הוא מזגן מפוצל, למקום בו לא ייגרם מטרד לשכנים.
2. הפעלה מוגבלת בזמן של המזגן – השעות "הרגישות" הן בדרך כלל שעות הצהריים והלילה.
3. מיגון אקוסטי שמפחית את הרעש שנגרם כתוצאה מהפעלת המזגן אל הרמה המותרת בתקנות. מיגון אקוסטי נכון לא יפגע בתפוקת המזגן ובפעילותו התקינה ולא יזיק לחזות הבניין. הצורה הנפוצה ביותר של מיגון אקוסטי למזגנים היא מעטפת אקוסטית למעבה האוויר. המעטפת צריכה להיות במרחק של מינימום 10 ס"מ מפתח היניקה ו-50 ס"מ מפתח הפליטה. כמו כן, צריכה המעטפת להיות מורכבת משלוש שכבות:
   1. "גב" כבד יחסית (בעל משקל של לפחות 25 ק"ג למטר רבוע), המספק את הבידוד.
   2. שכבה בולעת קול בחלק הפנימי, כגון צמר סלעים, צמר זכוכית, טיח אקוסטי, חומר בליעה פולימרי וכדומה. על החומר שירכיב שכבה זו להיות בעל יכולת בליעת רעש טובה ועמיד בתנאי מזג-אויר קיצוניים. עובי השכבה הזו הוא בין 2 ל-4 ס"מ.
   3. שכבת כיסוי מחוררת בחלק הפנימי של הדופן, מעל החומר הבולע. שטח החורים חייב להיות בין 20% ל-50% משטח הציפוי.
   4. שתי השכבות החיצוניות צריכות להיות מחומר חזק, כגון פח מגולוון. בכל מקרה, המסה ליחידת שטח של כל המיגון צריכה להיות לפחות 30 ק"ג/מ"ר.